<h1>הרוקח סימן ק"צ</h1>
<h2>דף נה.</h2>
בפרק כיצד מעברין (דף נ"ג) המרבע את העיר עושה אותה ואת תחומיה כטבלא מרובעת עגולה עושים אותה זוית קצרה מצד אחד ורחבה מצד אחד רואין אותה כאלו היא שוה היו שני בתים יוצאין ממנה לב' רוחות כשני פגמין רואין כאלו חוט מתוח עליהן ומודד הימנו אלפים אמה היתה כקשת או כמין גאם רואים כאילו מליאה בתים היתה עגולה מרבעה בריבוע תחומיה וקרנותיה כטבלא מרובעת.
<h2>דף נז:</h2>
היה מודד והגיע לגיא או לגדר מבליעו מודדין בחבל פשתים נ' אמה אע"פ שבמדתו יותר מאלף אמה יעמוד זה על שפת הגיא וזה על שפתו האחר ויבליעו בחבל הגיע לגדר של אבנים שנפלה והגל גבוה ומשופע מבליעו וחוזר למדתו פי' אם רוחב הגיא כנגד העיר מנ' אמה שאין יכול להבליעו בחבל ובאחד מראשיו שלא כנגד התחומין הולך ומבליעו לשם ומודד משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה רוחב הגיא כנגד העיר וחוזר אל מדתו כנגד העיר ומשלים מדת תחומו ובלבד שלא יצא מתחומו שאם אין יכול להבליעו כנגד התחומין מפני רחבו ויכול להבליעו שלא כנגד התחומין לא יצא להבליעו הגיע לכותל אומדו ומקדרו כשאין חוט המשקולת יורד כנגדו אבל אם יורד כנגדו שאין מתרחקת שפת תחתיתו מכנגדו שפת גובהו ד' אמות אז נכנס לתוכו ומודד קרקעיתו ויוציא לשפתו ומשלים מדתו. גיא שאין רחבו ב' אמה אפי' עמקו אלפים מבליעו. אבל יותר מאלפים מקדר אם אין חוט המשקולת יורד כנגדו שראוי להילוך אבל יורד כנגדו אפי' יותר מאלפים הגיע להר אם מתלקט י' מתוך ה' מבליעו או מקדרו י' מתוך ד' אומדו קידור הר לוקח חבל ד' אמות תחתון כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו. ירושלמי אין מודדין אלא בחבל של נ' אמה ולא פחות שנפתח ונשבר ולא יותר שנכווץ ונפסד ושל פשתים דכתיב ופתיל פשתים בידו הגיע לנחל צר מלמעלה ורוחב מלמטה עד נ' אמה כאילו מלא עפר או צרורות ואם לאו מטפס ועולה מטפס ויורד בתוספתא המודד מודד בכל כחו. נאמן אדם לומר עד כאן תחום שבת.
